Souccah
Daf 5b
משנה: הִדְלָה עָלֶיהָ אֶת הַגֶּפֶן אֶת הַדְּלַעַת וְאֶת הַקִּיסּוֹס וְסִיכֵּךְ עַל גַּבָּן פְּסוּלָה. אִם הָיָה הַסִּיכּוּךְ הַרְבֵּה מֵהֶן אוֹ שֶׁקְּצָצָן כְּשֵׁירָה. וְזֶה הַכְּלָל דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טוּמְאָה וְאֵין גִּידּוּלָיו מִן הָאָרֶץ אֵין מְסַכְּכִין בּוֹ. וְכָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טוּמְאָה וְגִידּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ מְסַכְּכִין בּוֹ׃
Traduction
Si l’on a fait passer au-dessus de la Suka un cep de vigne, ou une courge, ou du lierre (xisso'', hedera), pour servir de toiture, complétée par d’autres branchages, elle ne sera pas valable (en raison de ce que les premiers objets adhèrent au sol). Cependant, si le reste de la couverture forme la plus forte part, ou si l’on a détaché du sol les dits plants, la Suka est valable. Voici la règle générale: parmi les deux objets susceptibles de devenir impurs, on emploie à couvrir la Suka ce qui pousse dans la terre, non ce qui n’y pousse pas; l’on emploie à cet effet ce qui n’est pas susceptible d’impureté et pousse dans la terre.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הדלה עליה. הגביה עליה:
את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסם. הוא עשב שעליו רחבין וגדילה כגפן וכדלעת אור''א בלע''ז:
וסיכך על גבן. על אלו שהן מודלין על הדפנות סיכך עליהן:
פסולה. לפי שהן מחובר ואין מסככין במחובר דאמר מר באספך מגרנך ומיקבך בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר:
ואם היה סיכוך הרבה מהן. שהסכך כשר היה הרבה יותר מזה המחובר כשר. ולדעת הרבה מהמפרשים צריך שיערבו עם הסכך כשר והיינו דקאמר התם כשחבטן שלא יהיו הסכך פסול נראה בעין דאז הסכך כשר רבה עליהן ומבטלן כשהן מעורבין:
או שקצצו. לאלו המחוברין אפי' לאחר שסיכך בהן אלא בכה''ג צריך שינענע אותן לאחר קציצה דאי לאו הכי פסול דאמרה התורה חג הסוכות תעשה ולא מן העשוי כלומר כשתעשה תהא ראויה לסוכה ולא מן העשוי בפסול ואתה מתקנו כהאי דמכשיר לה בקציצה ולא הדר סתר לה אבל כשמנענע הוי כנותר וחוזר ומסכך שמגביה כל אחד לבדו ומניחו וחוזר ומגביה את חבירו ומניחו:
דבר שהוא מקבל טומאה וכו'. לאפוקי כלים וכן כלי עץ ובגדי פשתן וכיוצא בהן שאע''פ שגידוליהן מן הארץ אין מסככין בהן הואיל ומקבלין טומאה:
וגידולו מן הארץ. דכתיב חג הסוכת וגו' בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר כלו' מן הנשאר אחר שאספת הגורן והיקב כגון קשין וזמורות מהם עשה סוכה:
הלכה: רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. וְהוּא שֶׁיִּדְלֶה אוֹתָן (לְכָאן) [לְכָךְ]. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָא. צָרִיךְ לְנַעֲנֵעַ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. תַּרְתֵּיהוֹן לְקוּלָּא. הִידְלָה אוֹתָן (לְכָאן) [לְכָךְ] אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִעֲנֵעַ. נִעֲנֵעַ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִידְלָה אוֹתָן (לְכָאן) [לְכָךְ].
Traduction
R. Aba dit au nom de Rav: une telle couverture est valable si l’on a découpé du sol les plants en question, lorsque dès le principe on les a suspendus à cet effet. R. Jacob b. Aha au nom de R. Zeira prescrit en ce cas de les secouer (pour bien les établir à l’état nouveau). Toutefois, dit R. Yossé, ces 2 opinions diverses ont été émises, non comme aggravation, mais comme allégement; ainsi, en cas de suspension desdits plants faits en vue de la Suka, il n’est pas besoin ensuite de les secouer; ou, si on les secoue, il n’est pas nécessaire d’avoir opéré intentionnellement la suspension.
Pnei Moshe non traduit
גמ' והוא שידלה אותן לכך. אסיפא או שקצצן קאי דדוקא שבתחלה הדלה אותן לשם סכך והיה בדעתו לקצצן שלא יהיה הסכך במחובר דאי לאו הכי פסול משום תעשה ולא מן העשוי:
ר' יעקב וכו'. קאמר צריך לנענע אחר שקצצן דלא ליפסל משום תעשה ולא מן העשוי:
אמר ר' יוסי תרתיהון לקולא וכו'. כלומר שלא תאמר דר' יעקב להוסיף בא ולחומרא שאע''פ שהדל' אותן לכך בתחלה צריך הוא לנענע הלכך מפרש ר' יוסה דלא היא אלא תרוייהו הני אמוראי לקולא קאמרי ובחדא מינייהו סגי אם הדלה אותן לכך אע''פ שלא נענע אחר שקצצן כשר דאמרי' קציצתן זו היא עשייתן אלא דס''ל דמ''מ צריך שידלה בתחלה לכך דאי לאו הכי מיחזי עשוי בפסול ואם נענע לאחר קציצה אע''פ שלא הדלה בתחלה לכך ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי:
רִבִּי בָּא חִינְנָא בַּר שֶׁלֶמְיָא רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. סִיכְּכָהּ בִּשְׁלַבִּיּוֹת (כְּשֵׁירָה) [פְּסוּלָה]. בִּזְכָרִים כְּשֵׁירָה. בִּנְקֵיבוֹת פְּסוּלָה. סִיכְּכָהּ בָּאֲנִיצֵי פִשְׁתָּן פְּסוּלָה. בְּהוּצֲנֵי פִשְׁתָּן כְּשֵׁירָה. סִיכְּכָהּ בַּחֲבָלִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כְּשֵׁירָה. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. פְּסוּלָה. מָאן דָּמַר. כְּשֵׁירָה. בַּחֲבָלִים שֶׁלְסִיב. וּמָאן דָּמַר. פְּסוּלָה. בַּחֲבָלִים שֶׁלְפִּשְׁתָּן.
Traduction
R. Aba Hinena b. Salmieh, ou R. Jérémie au nom de Rav, défend de la couvrir avec des lattes de bois en flèche (18)Ci-aprs, Ê7.; il permet d’employer à cet effet les tiges, ou bois de lances, non celles qui sont percées (pourvues d’un trou pour recevoir l’outil et formant ustensiles); le chanvre cardé (déjà susceptible d’impureté) est interdit (19)LittŽral. par des bottes (de lin). Le commentaire a un vieux mot reste, ou areste, trop corrompu pour tre lu., mais les tiges de lin sont permises. Quant à la couverture composée de cordages, elle est permise selon les uns, et interdite selon d’autres. Celui qui permet d’en user parle de feuilles de palmier tressées (non susceptibles d’impureté); l’autre les interdit, parce qu’il parle de corde en chanvre (20)L'Ždition de Venise fait commencer ici le ¤5..
Pnei Moshe non traduit
סיככה בשלביות. הן נסרי' משופים ומתקנין אותן לעשות מהן בית יד לחצים והן נקראין שלביות פסולה משום שתורת כלים עליהן דאע''ג דפשוטי כלי עץ נינהו ולא מקבלי טומאה גזירה אטו כלים ואין מסככין בכלים שהן מקבלין טומאה:
בזכרים. בבית יד של חצים ותותבין אותן בבית קיבול של חץ כשרה דאף על גב דכלים הן פשוטי כלי עץ הן ואין מקבלין טומאה:
בנקבות. אם הן עשויין ככלי קיבול שיש נקב בראשן והחץ עשוי כמרצע ונכנס לתוך הנקב הוו להו מקבלין שבכלי עץ וראוין לקבל טומאה ופסולה:
באניצי פשתן פסולה. לפי שהן ראוין ליטמא בנגעים ואניצין קרוי לאחר שתיקנן במסרק ועושין אותן אניצין שקורין רישט''א:
בהוצני פשתן כשירה. הוצני קרוי כשהוא בהוצין שלו כמו שגדל ולא תייר ולא דייק שלא נשרה במי משרה ולא נופץ במכתשת:
מאן דאמר כשירה בחבלים של סיב. הגדל סביבות הדקל ועושין חבלים ונצרים מהן וכל זמן שלא נעשה מהן כלים אין מקבלין טומאה ומ''ד פסולה בחבלים של פשתן שאע''פ שהן אין מקבלין טומאה דחבלים לאו כלים נינהו מ''מ הואיל ונשתנה צורת הפשתן פסול לסכך בהן ולא פליגי:
אוֹ תַּחְתֶּיהָ מִפְּנֵי הַנְּשָׁר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא מִפְּנֵי הַנְּשָׁר. 5b הָא שֶׁלֹּא מִפְּנֵי הַנְּשָׁר כְּשֵׁירָה.
Traduction
Quant à l’interdit de tendre une toile au-dessous du branchage pour obvier au déchet des feuilles, il n’a lieu que pour ce dernier motif; mais si ce n’est pas pour empêcher la chute (à titre d’ornement seul), c’est permis.
Pnei Moshe non traduit
הא שלא מפני הנשר. אלא לנאותה כשירה כדפרישית במתני':
אֲבָל פּוֹרֵשׂ הוּא עַל גַּבֵּי נַיִקְלִיטֵי הַמִּיטָּה: רִבִּי בֵּיבַי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שֶׁכֵּן הוּא עוֹשֶׂה חָלָל בַאֲצִילֶי יָדָיו.
Traduction
De même, est-il dit, ''il est permis de tendre les rideaux au-dessus du baldaquin de lit;'' car, dit R. Bivi au nom de R. Yohanan, en dressant les bras sous les draps de lit, on forme aussi une cavité dont il n’est pas tenu compte.
Pnei Moshe non traduit
שכן הוא עושה חלל באצילי ידיו. כלומר שכשם באדם שהוא שוכב תחת הסדין ואם מגביה שתי זרועותיו עושה הוא באצילי ידיו את הסדין כאהל עליו דודאי אין בכך כלום וכן נמי אלו שני הנקליטין שבאמצע המטה דומיא דשתי זרועותיו הן ואין בכך כלום:
Souccah
Daf 6a
משנה: חֲבִילֵי קַשׁ וַחֲבִילֵי עֵצִים וַחֲבִילֵי זְרָדִים אֵין מְסַכְּכִין בָּהֶן. אִם הִתִּירָן כְּשֵׁירוֹת. וְכוּלָּן כְּשֵׁירוֹת לַדְּפָנוֹת:
Traduction
Il n’est pas permis d’employer à cette couverture des bottes de paille, ou de petit bois, ou de sarments (23)Le commentaire le rend par un mot tamalash, trop corrompu pour tre lu par le romaniste que nous avons consultŽ., à moins de les avoir déliées. Le tout peut servir cependant (même lié) à constituer des murs.
Pnei Moshe non traduit
מתני' וחבילי זרדים. מין קנים הן שעושין מהן זרדים טאמל''ש בלע''ז ואוגדים אותן ובעודן לחין בהמה אוכלתן ולכי יבשי עומדין להיסק:
אין מסככין בהן. כשהן קשורין באגודה ולא מפני שהן פסולין מן התורה אלא דרבנן גזור בהו משום גזירת אוצר לפי שלפעמים אדם בא מן השדה בערב וחבילתו על כתיפו להכניסה לאוצר של עצים ומניחה על גבי סוכתו כדי לייבשה ואח''כ נמלך עליה לסיכוך והתורה אמרה תעשה ולא מן העשוי בפיסול שזה לא נעשה לצל אלא ליבש והוי עשוי בפיסול:
וכלן. אלו החבילות שהתיר אותן מאגודתן כשירות דהוו כשאר עצים הכשרין לסיכוך:
וכלן. הפסולין ששנינו בסכך כשרין הן לדפנות דסוכה סכך משמע ולא מרבינן דפנות אלא מיתורא דקרא דכתיב בסכת בסכות וכו' והלכך סוכות תעשה לך מגרנך אסככה הוא דקאי:
משנה: מְסַכְּכִין בַּנְּסָרִים דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי מֵאִיר אוֹסֵר. נָתַן עָלֶיהָ נֶסֶר שֶׁהוּא רָחָב אַרְבָּעָה טְפָחִים כְּשֵׁירָה וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִישַׁן תַּחְתָּיו:
Traduction
Il est permis de couvrir la Suka avec des planches (étroites), selon l’avis de R. Juda; mais R. Méir l’interdit. Si (d’après tous deux) on a mis sur la Suka une planche large de 4 palmes, elle reste valable, à condition de ne pas dormir sous cette partie trop couverte.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מסככין בנסרים. מסקינן דבנסרים שיש בהן רחב ארבעה טפחים שהוא שיעור ומקום חשוב כ''ע לא פליגי דפסול לסכך בהן פחות משלשה ד''ה כשירה דכקנים חשיבי כי פליגי משלשה ועד ארבעה ר' יהודה סבר כיון דלית בהו שיעור מקום חשוב לא גזרינן גזירת תקרה דשמא ישב תחת תקרה ור''מ סבר כיון דנפקי מתורת לבוד גזרינן שמא יאמר מה לי לישב תחת תקרת הבית מה לי לסכך באלו והלכה כר' יהודה:
נתן עליו נסר וכו'. זה לדברי הכל הוא והסוכה כשירה וכגון דיהביה מן הצד אצל הדופן דסכך פסול איני פוסל מן הצד בסוכה גדולה אלא בד' אמות הא פחות מכאן כשירה דאמרינן דופן עקומה:
הלכה: רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִרְאִית כְּאוֹצַר.
Traduction
R. Hiya dit au nom de R. Yohanan qu’il est interdit de couvrir la Suka avec des bottes, parce que l’on semble ainsi les faire sécher au soleil, comme sur un grenier.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מפני שהיא נראית כאוצר. כלו' חבילה זו שהיא מניחה ליבשה על הסוכה וכדפרישית במתניתין נראית כמניחה לאוצר ולא לשום צל ולפיכך פסולה:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אַבַּייָא רַב שֵׁשֶׁת בְּשֵׁם רִבִּי חִייָה רַבָּה. אין חֲבִילָה פְחוּתָה מֵעֶשְׂרִים וְחֲמִשָּׁה. חִינְנָא בַּר שֶׁלֶמְיָא בְשֵׁם רַב. קָצַר לְסַכֵּךְ אֵין לָהֶן יָדוֹת. קָצַר לְסַכֵּךְ וְחִישֵּׁב עֲלֵיהֶן לְמַאֲכָל בָּא בְמַחֲשָׁבָה. קָצַר לְמַאֲכָל וְחִישֵּׁב עֲלֵיהֶן לְסַכֵּךְ. אֲחֵרִים אוֹמְרִים. עַד שֶׁיְּהֵא הַקַּשׁ רָבָה עַל הָאוֹכֶל וְעַל הַיָּד. רַב כְּהָדָא דַאֲחֵרִים. מָה אֲנָן קַייָמִין. קָצַר לְסַכֵּךְ וְהוּכְשְׁרוּ וְאָמַר. לִכְשֶׁייֵעָשׂוּ מִצְווֹתָן אַחֲזִירֵם לַגּוֹרֶן. צְרִיכִין הֶכְשֵׁר פַּעַם שְׁנִייָה אוֹ כְבָר הֶכְשֵׁירָן בְּיָדָן.
Traduction
R. Jacob b. Abia ou R. Sheshet dit au nom de R. Hiya le grand: on appelle botte la réunion d’au moins 25 tiges. Hinena b. Salmia dit au nom de Rav: si l’on a coupé des épis pour couvrir la Suka, cette destination les met à l’abri de l’impureté en cas de contact impur; mais si, après les avoir coupés dans ce but, on change d’avis et l’on se propose de les consommer, cette réflexion l’emporte (et l’impureté par contact est impossible). Si au contraire on les a d’abord coupés pour la consommation et qu’ensuite l’on se propose de les employer à couvrir la Suka, il faudra, selon les autres docteurs, que le chaume dépasse en majorité la partie comestible (24)De cette faon, la partie servant de couverture l'emporte. et les tiges d’épis (aussi susceptibles d’impureté). Rav est de l’avis de ces derniers. Quelle sera la règle au cas où, après avoir coupé les épis en vue de la couverture de la Suka, le contact de l’eau les a rendus susceptibles d’impureté, et que l’on déclare vouloir les porter au grenier pour la consommation après s’en être servi pour couvrir la Suka? Est-ce qu’en raison de leur première destination, qui les met à l’abri du contact, il faudrait un nouveau contact d’eau pour les approprier (25)V. B., Hulin 128a., ou le premier suffit-il en raison de la prévision du but final? (question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
אין חבילה פחותה מעשרים וחמשה. קנים ופחות מכאן לא נקראת אבילה אלא אגודה:
קצר לסכך. שקצר השבלים לסכך בהקשין שבהן אין להן ידות להביא את הטומאה שאם נגע הטומאה בקשין אין מביאין טומאה על האוכל שבהן דלא ניחא ליה בחיבורין דאוכל בסכך לא מבעי ליה ואי לאו דפסולת הקשין מרובה עליו הוה פסול לה לסוכה:
קצר. בתחלה לסכך ואח''כ נמלך וחישב עליהן למאכל:
בא במחשבה. כלומר מהני המחשבה שנמלך עליהן ויש להן ידות להביא את הטומאה על האוכל:
קצר למאכל. בתחלה ואח''כ נמלך עליהן לסיכוך:
אחרים אומרים עד שיהא הקש מרובה על הידות ועל האוכל ידות הן כדי בית יד סמוך לאוכל ועד שיהו הפסולת מרובה על שתיהן דאז הפסולת מבטלן וכשרין לסכך לפי שגם הידות צריכין ביטול דס''ל לאחרים דידות ג''כ מקבלין טומאה:
רב כהדא דאחרים ס''ל:
מה אנן קיימין. בעיא היא כלומר היאך היא הדין ומה אנן קיימין להלכה למעשה כהאי גוונא שאם קצר לסכך והוכשרו לקבל טומאה אלא שכל זמן שהן לסכך אין הידות מקבלין טומאה להביא על הא כל להת''ק דס''ל אין להן ידות אבל בכה''ג דאמר לכשיעשו מצותן לסיכוך בימי החג אחזירם אחר החג לגורן ונמצא שאז יהיה להן ידות להביא את הטומאה על האוכל והשתא מספקא לן אם צריכין הכשר מים פעם שניה שאין הכשר הראשון מועיל כלום שבשעה שקצר היה דעתו לסיכוך ולא היה להן ידות וצריכין עכשיו הכשר או דילמא דאמרינן כבר הכשירן בידן דכיון שהוכשרו הוכשרו. ולא פשיט מידי:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בְּאָ֨סְפְּךָ֔ מִֽגָּרְנְךָ֖ וּמִיִּקְבֶֽךָ. מִפְּסוֹלֶת שֶׁבַּגּוֹרֶן וְשֶׁבַּיֶּקֶב אַתְּ עוֹשֶׂה לָךְ סְכַךְ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. וְאֵיד יַֽעֲלֶ֣ה מִן הָאָ֑רֶץ. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָה. דֵּין כְּדַעְתֵּיהּ וְדֵין כְּדַעְתֵּיּהּ. רִבִּי יוֹחָנָן דּוּ אָמַר. עֲנָנִים מִלְּמַעֲלָה הָיוּ. דּוּ יְלִיף לָהּ מֵאָ֨סְפְּךָ֔. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. עֲנָנִים מִלְּמַטָּן הָיוּ. דּוּ יְלִיף לָהּ מֵעֲנָנִים. אָמַר רִבִּי אַבִּין. דֵּין כְּדַעְתֵּיהּ וְדֵין כְּדַעְתֵּיהּ. רִבִּי יוֹחָנָן דּוּ מְדַמֵּי לָהּ בִּמְשַׁלֵּחַ לַחֲבֵירוֹ חָבִית וְקַנְקַנָּהּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דּוּ מְדַמֵּי לָהּ כָּהֵן דַּאֲמַר לְחַבְרֵיהּ. 6a שְׁלַח קּוּפַּתָּךְ וְסַב לָךְ חִיטִּין.
Traduction
– R. Yohanan. déduit de ce qu’il est écrit (Dt 16, 13) lorsque tu rentreras ta moisson et ta vendange (ce qui est destiné à ton grenier et à ton pressoir), que le déchet (21)Seul, il n'est pas susceptible d'impuretŽ, n'est pas comestible, et pourtant il pousse sur le sol. de ces 2 sortes de récoltes seules devront servir à couvrir la Suka. R. Simon b. Lakish déduit la même règle de ce qu’il est dit (Gn, 2, 6): un nuage s’élève de terre (comme le nuage, produit par le sol, n’a pas de consistance et ne peut pas devenir impur, les objets couvrant la Suka seront semblables). Chacune de ces opinions, dit R. Tanhouma, est susceptible de justification: R. Yohanan, supposant que les nuages viennent d’en haut (non du sol), déduit les règles relatives à la Suka du verset traitant des récoltes (22)B., Taanit 9b.. R. Simon b. Lakish, admettant que les nuages surgissent de la terre, déduit aussi les règles concernant la Suka du verset qui expose la nature des nuages. Chacun d’eux, dit R. Abin, suppose différemment la conformation des nuages: R. Yohanan les compare à l’envoi du vin avec son récipient (le nuage arrive du ciel, selon lui, empli d’eau); Resh Lakish les compare au don de celui qui invite son voisin à lui envoyer sa boîte pour l’emplir de froment (le nuage monte de la terre, et la Providence l’emplit d’eau).
Pnei Moshe non traduit
אמר ר' יוחנן כתיב באספך וכו'. לפרש טעמא דמתני' דבעינן דבר שאינו מקבל טומאה ויהא גידולו מן הארץ דקרא משתעי בפסולת גרן ויקב דכתיב מגרנך ומיקבך ולא גרן עצמו ולא יקב עצמו והני פסולת אין מקבלין טומאה דלאו אוכל הן וגידולן מן הארץ:
ר''ש בן לקיש. אמר מהכא דכתיב ואד יעלה מן הארץ מהו אד דבר שאינו מקבל טומאה וגידוליו מן הארץ אף סוכה כן דסבירא ליה כי בסוכות הושבתי ענני כבוד היו:
אמר ר' תנחומא דין כדעתי' וכו'. כלומר דר' יוחנן נמי ס''ל ענני כבוד היו אלא דאזלי ר' יוחנן ור''ל לטעמייהו דר' יוחנן דהוא אמר עננים מלמעלה היו כלומר שעננים מלמעלה הן באים וכדכתיב וארו עם ענני שמיא לפיכך הוא דיליף לה לסוכה שתהא בדבר שגידולו מן הארץ מקרא דבאספך ור''ל דאמר עננים מלמטן היו שהעננים מקיטור הארץ הן באין והיינו טעמיה דיליף לה מעננים:
דין כדעתיה וכו'. כל חד וחד מדמה להו לעננים למאי דסבירא ליה רבי יוחנן דהוא מדמי לה כאדם המשלח לחבירו חבית של יין ונותן לו במתנה היין עם הקנקנים והיינו החבית עצמה גם כן הוא נותן לו כך הקב''ה נותן העננים עם המטר מן השמים ור''ל לא מדמי לה הכי אלא דהוא מדמה לה כזה שאומר לחבירו שלח קופתך וטול לך חטים שאני נותן לך כך העננים באין מלמטה והקב''ה נותן בהן מטר מן השמים להמטיר על הארץ:
רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה. וְסַכֹּתָ֥ עַל הָֽאָרֹ֖ן אֶת הַכַּפּוֹרֶת: מִכָּן שֶׁהַדּוֹפָן קָרוּי סְכָךְ. מִכָּן שֶׁעוֹשִׂין דְּפָנוֹת בְּדָבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טוּמְאָה.
Traduction
– R. Yassa dit au nom de R. Hama b. Hanina qu’en raison du verset (Ex, 40, 3) tu couvriras l’arche par le rideau, on sait (par analogie des termes) que le mur latéral (26)Comme le rideau. reçoit parfois aussi le nom de couverture, qu’en conséquence (à l’égal du rideau susceptible de devenir impur), on peut ériger les murs avec tout objet susceptible d’impureté.
Pnei Moshe non traduit
וסכות על הארון את הפרוכת כתיב בפ' פקודי א''כ מכאן שהדופן קרוי סכך שהרי הפרוכת מחיצה היא וכתיב וסכות מכאן שעושין דפנות וכו' וכלומר דלא תקשי אהא דתנינן וכלן כשירות לדפנות דהא משמע דהדופן כסכך הוא הלכך מסיים דמכאן נמי משמע שעושין דפנות בדבר שהוא מקבל טומאה שהרי הפרוכת מקבל טומאה הוא כדתנן בפ' בתרא דשקלים פרוכת שנטמא באב הטומאה וכו' וא''כ ע''כ דהאי קרא בא ללמד שהדופן של מקום הסיכוך לאו כסכך הוא בכל דיניו דכמו דכשר הוא להעשות מדבר המקבל טומאה כך כשר הוא בכל הפסולין לסכך והיינו דתנינן וכולן כשירות לדפנות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source